פסק-דין בתיק ת"צ 2786-07

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה גביית יתר של דמי השתתפות עצמית ברכישת תרופות על ידי מכבי שירותי בריאות (להלן: מכבי או הנתבעת).

1. רקע הדברים

תובענה זו הוגשה מכוח חוק תובענות ייצוגיות. טענתה של התובעת היא כי חוייבה לשלם דמי השתתפות עצמית ביתר בגין רכישת תרופות בבתי המרקחת של מכבי. הטענה היא כי כאשר רכשה התובעת תרופות בכמות השונה מזו המסופקת באריזה סטנדרטית (בהתאם למרשם) שילמה דמי השתתפות על אריזה מלאה ולא באופן יחסי לכמות התרופה שסופקה לה בפועל. התובעת טענה לעילות מכוח הגנת הצרכן וצווי משרד הבריאות. הנתבעת טענה כי גם לחלק מהאריזה סטנדרטית יש מחיר מירבי שהוא זה שצריך לשמש את הבסיס לגובה היטל ההשתתפות העצמית. הנתבעת הבהירה כי החל מיום 1.4.07 ועל אף שאינה סבורה כי יש עליה חובה לעשות כן, היא גובה דמי השתתפות באופן יחסי.

לאחר דיון הגיעו הצדדים לפשרה לפיו תינתן השבה לכל אחד מחברי הקבוצה בגובה של 70% מההפרש בין סכומי ההשתתפות העצמית שנגבו ממנו בפועל בגין אריזה סטנדרטית, לבין סכומי ההשתתפות העצמית שהיו נגבים ממנו אילו דמי ההשתתפות העצמית היו נגבים באופן יחסי. עוד הסכימו הצדדים כי ההשבה של ההחזר למי שמשלם דמי חבר באמצעות הוראת קבע תבוצע אוטומטית לאותו חשבון בנק ואילו חברי הקבוצה שאינם משלמים בהוראת קבע יקבלו את ההחזר אם ימלאו טופס שצורף להסדר הפשרה וכן הסדר דומה לגבי יורשים של מי שנפטרו. 

לחילופין, הציעה מכבי להעביר את כל הכספים לקרן למתן תרופות למחלות קשות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות. עוד סיכמו הצדדים באשר לגמול ושכ"ט כי אלו ישולמו על ידי חברי הקבוצה מתוך סכום הפיצוי וכי מכבי תשלם סכום נוסף כשכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הצדדים הגישו את הבקשה לאישור הסדר הפשרה לאישור בית-המשפט כאשר היו חלוקים בשאלה האם יש להוסיף לסכומי הפיצוי הפרשי הצמדה ובאיזה שיעור. הצדדים הסכימו כי לסכום האמור לא תיווסף ריבית.

לאחר שהוגש הסדר הפשרה ועל אף עמדת הצדדים כי אין מקום למינוי בודק, הועבר ההסכם לבודק, רו"ח רצאבי, שבעקבות בדיקתו הצביע על תיקונים שיש לבצע באופן החישוב. הבודק ציין כי נפלה טעות בחישובי מכבי וכי החישוב נעשה מבלי להתחשב בתקרות ההשתתפות העצמית. על פי חישובי הבודק המשמעות  הינה מתן פיצוי בשיעור של 67.5% ולא של 70% כפי שצוין בהסכם הפשרה. דהיינו, התברר כי שיעור הפיצוי האמיתי נמוך בכ-2.5% מהשיעור עליו הוסכם בהסכם הפשרה. מכבי הודיעה כי היא נכונה לתקן את הסדר הפשרה, להגדיל את שיעור הפיצוי ב-2.5%, כך ששיעור הפיצוי ימשיך לעמוד על 70% כפי שהוסכם בין הצדדים. לעניין זה יש להדגיש את החשיבות בהפניית הסדרי פשרה לבודק כקבוע בחוק, וכן את חוות דעתו המקיפה והיסודית של רו"ח רצאבי במקרה זה, שהביא להעמדתה של מכבי על טעות שנפלה בחישוביה, ועל הגדלת שיעור הפיצוי לקבוצה כולה.

כן התקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהתנגדה לחלק מהרכיבים בהסכם הפשרה.  היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו ולפיה נפלו שלושה פגמים בהסדר הפשרה. הראשון, כי אין מקום שהגמול לתובעים הייצוגיים ישולם מתוך כספי הפיצוי. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה על הנתבעת לשלם את הגמול שאם לא כן משמעות הדבר שסכום הפיצוי נמוך מזה שצוין בהסכם בין הצדדים. פגם שני בהסכם הפשרה, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה היה, כי על הפיצוי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית שאחרת שוב מופחת באופן ניכר הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה. הפגם השלישי לו טוען היועץ, נוגע לשיטת הפיצוי החליפית שהציעה מכבי במסגרת הסדר הפשרה. היועץ המשפטי התנגד לשיטת הפיצוי החלופית לפיה סכום הפיצוי יועבר לקרן למתן תרופות למחלות קשות, בשל העובדה כי על מכבי לקיים, על פי החוק, וועדת חריגים, ולהעניק מפעם לפעם תרופות למחלות קשות, כחלק מחובתה על פי דין.

לאור עמדת היועץ המשפטי לממשלה הוחזר הסכם הפשרה לבודק. הבודק בחן את הסדר הפשרה והשלים את חוות דעתו בהתייחס לגובה הפיצוי בפועל. 

בהחלטתי מיום 13.5.11 דנתי בכל ההתנגדויות האמורות וקבעתי כי פסק הדין יאושר בתיקונים הבאים:

1. סכום הפיצוי יתוקן על פי חוות דעת הבודק.

2. לסכום הפיצוי יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בכך קיבלתי את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לעניין הריבית.

3. הגמול ושכר הטרחה ישולמו, כפי שנקבע בהסכם הפשרה מתוך סכום הפיצוי, בתוספת 30,000 ש"ח שתשלם מכבי ישירות לתובעת ולבא כוחה.

4. סכום הפיצוי יושב לבעלי הוראת קבע באמצעות הוראת קבע ולאחרים (מבוטחים שאין להם הוראת קבע או יורשים של מבוטחים כאמור) באמצעות טופס דרישה. בהודעה לציבור תינתן תקופת זמן של 60 ימים לצורך הגשת טופס הדרישה כאמור. אם יוותר מתוך סכום הפיצוי סכום שלא נדרש יועבר סכום זה ייעודית למתן תרופות שאינן בסל התרופות.

5. הוריתי לצדדים לחשב את סכום הגמול ושכר הטרחה והצדדים הודיעו כי הגמול המיוחד 184,500 ש"ח לתובעת שישולם כמפורט - 174,000 ש"ח (2.5% מתוך סכום הפיצוי) ותוספת של 10,500 ש"ח שישולם על ידי מכבי לתובעת מעבר לסכום הפיצוי (35% מסכום של 30,000 ש"ח כאמור בסעיף 3 לעיל). כן הודיעו הצדדים כי שכר הטרחה יעמוד על 522,000 ש"ח (7.5% מסכום הפיצוי) בצירוף 19,500 ש"ח שישולם על ידי מכבי לבא כוח התובעת מעבר לסכום הפיצוי (65% מ-30,000 ש"ח כאמור בסעיף 3 לעיל).

הצדדים הסכימו לתקן את הסדר הפשרה כאמור בהחלטתי.

לאור העובדה שמדובר בהסכם שעבר שינויים רבים בעקבות חוות דעת הבודק ועמדת היועץ המשפטי לממשלה, בטרם אאשר את הסכם הפשרה אעמוד על השיקולים באישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות (גם אם תהיה בכך חזרה מסוימת על דברים שקבעתי  בהחלטתי מיום 13.5.11).

2.         בעיית נציג במסגרת הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

א. בעיית הנציג בגיבוש הסדר פשרה

תובענות ייצוגים מאופיינות, מטבע הדברים, בבעיית נציג. כשמן כן הן. תובענות ייצוגיות בהן הפרט מייצג את הכלל. בתחילת ההליך לאישור תובענה ייצוגית וניהולה, האינטרסים של התובע המייצג ובא כוחו זהים לאינטרסים של הקבוצה - לקבל אישור, להוכיח את התובענה ולזכות בפיצוי גבוה ככל האפשר. פני הדברים משתנים לחלוטין כאשר מוצעת לתובע/ת הייצוגי/ת ובא/ת כוחו/ה הסדר פשרה. אז קיים חשש אמיתי לניגוד עניינים. משלב זה נפרדים האינטרסים של התובעת המייצגת ובא כוחה מאלו של הקבוצה המיוצגת וקיים חשש כי אלו ימהרו להתפשר על חשבון הקבוצה המיוצגת.